כמה השגות והערות על דברי הרה״ג ר׳ אשר וויס שליט״א
נאמרו הירחי כלה של אור שמח שנת תשפ״ד
- איכא לפקפק טובא על מה שהסביר את המושג של ״אין שליח לדבר עבירה״ לפי הסברא של ״דברי הרב דברי התלמיד דברי מי שומעין״ - ועיין מש״כ בש״ך על שו״ע חו״מ סימן שמ״ח סעיף ח׳ (הלכות גניבה) - שהשיג על הסמ״ע שם שסברת ״דברי הרב דברי התלמיד וכו׳״ הוא רק לפי ההוה אמינא בגמרא - ולמסקנא - הוא גזירת הכתוב משום שני כתובים הבאים כאחד. (ונפק״מ במקום שהטעה את השליח לעשות דבר עבירה).
- מה שנקט הרב שליט״א כדבר פשוט דאיכא שליחות במילה וכדומה וכו׳ הוא דבר התלוי באשלי רברברי ועיין בש״ך ובקצוה״ח בחו״מ סימן שפ״ב ובתבואות שור יו״ד סימן כ״ח ס״ק י״ד. ואיכא לצדד טובא דלא שייך שליחות לגבי מצות מילה וכדומה. ולכאורה זהו עיקר סוגיית שליחות במצות.
האריך לפלפל בחילוקי דעות בעניין איזה מצוות יכול לעשות ע״י שליח ובאיזה מצוות לא שייך שליחות. לבסוף כנראה נקט כדברי הקובץ שיעורים שחילק בין מצוות התלוית בתוצאה ולבין מצות התלויות במעשה. והקשה שאם כל העניין הוא התוצאה לכאורה לזה לא בעי שליחות והביא ראיה מדברי הרשב״א התשובות לגבי עשיית מעקה ע״י גוי (שלאו בר שליחות הוא). אז ניסה לעשות גדר שלישי של ״מצוות התלוית בתוצאה אבל המעשה חשובה״.
